פיברומיאלגיה: די להתעלמות!

חולי פיברומיאלגיה ("דאבת שרירים") רבים סובלים מהיעדר רצון "להכילם", ואף מומחים רפואיים נוהגים כלפיהם בשיפוטיות חמורה. לאחר שנים רבות של דרישה להכרה, לפני כחודשיים התווסף לתקנות הביטוח הלאומי סעיף מיוחד הדן במחלה, ובאמצעותו אולי ייגמרו שנים רבות של התעלמות. מה זה פיברומיאלגיה? כיצד נראה התקף פיברומיאלגיה? האם לפיברומיאלגיה תסמינים חמורים? וכיצד ניתן להעניק לחולה פיברומיאלגיה טיפול? מאמר מיוחד לכבוד יום המודעות למחלה

מאת עו"ד רועי טובל, מאמר אורח

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

מהי פיברומיאלגיה?

מחלת פיברומיאלגיה היא תסמונת מרובת ביטויים המתאפיינת בעיקר בכאב כרוני מפושט וברגישות עזה על פני מקומות רבים בגוף, בצירוף עייפות. מדובר בהתקפי כאב אשר פוגעים באיכות החיים, רמת התפקוד וביכולתו של החולה לשמור על שגרת חיים תקינה. רקע גנטי, אירועים טראומטיים (פיזיים או נפשיים) וזיהומים עלולים לגרום להתפרצות המחלה.

בשנים האחרונות חלה עליה חדה בדרישה בהכרה לנכות מצד מבוטחי הביטוח הלאומי ונפגעים בנזקי גוף בגין פיברומיאלגיה ("דאבת שרירים"). לאחר שנים רבות של דרישה להכרה, בחודש מרץ 2022 התווסף לתקנות הביטוח הלאומי סעיף ליקוי 92 הדן בפיברומיאלגיה, הסעיף עצמו מותאם כדי לדון בנכויות נוספות בגין תופעות ארוכות טווח ותסמונות דומות.

יניב (שם בדוי), נפגע בתאונת דרכים באמצע שנת 2019 וביקש לתבוע יומו בבית המשפט בגין נזקיו האורתופדיים, אולם, ככל שעבר הזמן גילה יניב כי הוא מפתח תסמונת PTSD (פוסט טראומה) לצד כאבים בלתי מוסברים בנקודות מסוימות בגוף אותן הוא הגדיר ככאב מפושט (אזורי).

לימים, המשיך יניב את הטיפול הרפואי ורק לאחר שהופנה לטיפול במרפאת כאב עלתה האפשרות כי הוא סובל מפיברומיאלגיה. אכן כך היה הדבר, לאחר סדרת טיפולים המשיך יניב טיפול ע"י ראומטולוג אשר איבחן כי בהתאם לסימנים, אכן הוא סובל מפיברומיאלגיה.

ליניב לקח מעל שנה וחצי לאבחן כי הוא סובל מפיברומיאלגיה ע"י האמצעים העומדים לרשות הרפואה הקונבנציונאלית בכלל ובישראל בפרט.  

 

אבחון פיברומיאלגיה

כפי שקורה לעתים קרובות בתיקים אודות חולי פיברומיאלגיה, הצוות הרפואי לוקה בהיעדר יכולת לקבל ולהזדהות עם נפגע אשר לכאורה אין זיהוי חד משמעי למקור של הפגיעה.

חולי פיברומיאלגיה רבים סובלים מהיעדר רצון "להכילם" ולעתים קרובות במסמכי חוות דעת בתחום הראומטולוגי הנערכים עבור נפגעים, נתקלים בהתנגדות של מומחים רבים בהן מסתתרת דרגה גבוהה של שיפוטיות. לעתים עולה התהייה כיצד אדם צעיר מוכן ביודעין להפוך ולהגדיר עצמו נכה ומוכן לקבל את מצבו, בין אם מחוסר רצון ובין אם בלית ברירה, להסכים ולתת גושפנקה לנכות לא מוסברת לכאורה ולא נראית לעין כאבחנה.

פיברומיאלגיה עו"ד רועי
סוף להתעלמות מחולי פיברומיאלגיה. עו"ד רועי טובל (צילום: יח"צ)

משך זמן אבחון פיברומיאלגיה ברפואה הישראלית

ראשית, ניתן ללמוד מהנימוקים שצוינו לעיל, מעבר לכך שבמציאות הישראלית בה יש כל כך הרבה תרעומת מובנית כלפי החולים הלוקים בפיברומיאלגיה, גורמת לכך שרופאים ראשונים ומומחים בראומטולוגיה בוחרים להתעלם מקיומה של פיברומיאלגיה. ממצאים אלה הוצגו במחקר רפואי אשר פורסם זה מכבר בו נמדד משך הזמן הנדרש באחת מקופות החולים המובילות, מתחילת תסמיני פיברומיאלגיה ועד לקביעת האבחנה על ידי רופא משפחה או ראומטולוג מומחה. במציאות של ימינו, מניתוח כל חולי פיברומיאלגיה כפי שהוגדרו על ידי המערכת הרפואית אשר עובדת עם קופת החולים, עולה שכדי שחולה פיברומיאלגיה יאובחן על ידי רופא המשפחה נדרשים בממוצע לא פחות מ-3 שנים. אבחון ע"י ראומטולוג מומחה ידרוש, לעתים, למעלה מ-6 שנים.

נחזור לעניין התביעה של יניב, שם הוכרה פיברומיאלגיה לאחר זמן מהיר יחסית וכתוצאה מכך עלה שזמן של שנה ושלושה חודשים מתאונת הדרכים ועד לאבחון על ידי מומחה בתחום, הוא פחות מהמציאות העגומה בה מצויה מדינת ישראל אך יותר מהערכת הזמן הנמדדת במחקרים (עד 6 חודשים מקרות האירוע). לימים התקבלה תביעתו של יניב ופיברומיאלגיה הוכרה כתוצאה ישירה מן התאונה שעבר.

הספרות עשירה מאוד בהקשרים בין טראומה לפיברומיאלגיה או להחמרתה. ניתן למצוא ספרות עשירה במאמר סקירה אשר נכתב לאחרונה. כמובן שחוסר רצון של המערכת להכיר בעובדה שקיימת תסמונת שכזו מעכבת את האבחון, הטיפול וההתייחסות הנכונים. יחד עם זאת, האיגודים הראומטולוגיים בעולם ובארץ מכירים בעובדה שתסמונת זו שייכת לחיק הראומטולוגיה.

התקף פיברומיאלגיה

ישנן תקופות בהן סובל החולה מהתקפים שיכולים להימשך שבועות ועלולים לגרום להפרעה קשה בתפקוד היומיומי, וישנן תקופות טובות יותר שבהן יש מעט תסמינים או שאין תסמינים כלל. התקפים מתרחשים לרוב בעקבות חשיפה לגורמי ואירועי דחק – סטרס, או בעקבות טראומות מהעבר שחוזרות לתודעה או נמצאות בתת-מודע. 

יש לזכור כי טראומה או תאונה עלולים להחמיר פיברומיאלגיה קודמת. במחקר מקיף שפורסם באחרונה, בו נבדקו כ-2600 חולים לערך הלוקים בפיברומיאלגיה, מחציתם תיארו שחבלה גופנית גרמה להחמרה בחומרת המחלה ומתח נפשי קדם להחמרה בלמעלה מ-80% מהחולים.  יתר על כן, בפרק העוסק בפיברומיאלגיה באתר הרפואי רב היוקרה המתעדכן כל העת (Up To Ddate) בוחר אחד מגדולי החוקרים בתחום, פרופ' דון גולדנברג, לפתוח את הפרק העוסק במחלה זו בזו הלשון:

"Rather, many physical and/or emotional stressors may trigger or aggravate symptoms. These have included certain infections, such as a viral illness or Lyme disease, as well as emotional or physical trauma"

כפי שניתן לראות, פרופ' גולדנברג מציין את הטראומה הפיסית כאחד הגורמים להחמרה.

מחקרים מרמזים שמחלה זו היא הפרעה ברגולציה של הכאב, מערב העצבים המרכזית מבצעת הגברה של הגירויים העצביים המגיעים מהאזור המרוחק (פריפריה), דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי כגירויים מרעש, מגע, צבע ואור. תופעת wind up (נדנוד/טלטול/סחרור) לרוב מגיעה יחד עם הופעת הגירויים וגורמת לכך שעוצמת הכאב המונוטוני המורגש עם הזמן כעוצמת כאב קבועה, הולכת ומתגברת.

עפ"י המידע הקיים כיום, יחס נשים לגברים הסובלים מפיברומיאלגיה הינו 6:1, אף על פי שלפעמים לא ניתן להבחין בין מי שסובל ברמה גבוהה למי שסובל ברמה נמוכה. מאחר ואין ממצאים אופייניים בבדיקה פיזיקלית מלבד רגישות בנקודות לחיצה ואין ממצאים אופייניים בבדיקות מעבדה או הדמייה.

תסמיני פיברומיאלגיה

להלן יובאו מספר סימפטומים לאיבחון: כאב כרוני מפושט, לעתים קרובות מצוי בפרקים ובנקודות חבויות (למשל: החיבור בחלק האחורי של הברך). כאב שרירים, עייפות והפרעות שינה, קשיים בריכוז ובתפקוד יום-יומי לרבות קושי לא מוסבר בביצוע פעולות בסיסיות לעתים, נפשי – דיכאון וחרדה, כאב ראש, פרסטזיות, מעי רגיז, שלפוחית רגיזה.

כך שבעצם, אבחון פיברומיאלגיה נעשה בעיקר על סמך תלונות סובייקטיביות, אותן יכול לאשר אך ורק המתלונן.שמ

פיברומיאלגיה תסמינים

כיצד ניתן להעניק לחולה טיפול?

מספר רב של חולי פיברומיאלגיה מטופלים במסגרת מרפאות כאב ומרפאה ראומטולוגית באמצעות שימוש בקנאביס רפואי, משככי כאבים נרקוטיים, זריקות תחת שיקוף ועוד. כחלק מהמעקב הם מודדים מעת לעת את סף הכאב בהתאם לעדות מפי החולה, ומתוך המדדים הללו לומדים צוותי המחקר אודות המחלה.

פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

סעיף 92 לתקנות הביטוח הלאומי דומה מאוד לסעיף 35 (מותאם) בו השתמשו כה, סעיף 92 הינו שנוי במחלוקת מאחר ואין קביעה אובייקטיבית וחד משמעית בעניינו והכל נסמך על נותנים אותם מציג המתלונן. קשת אחוזי הנכות הנכות הניתנים נעה בין 0-40%, מרבית מהחולים טוענים כי הקביעה איננה משקפת את מידת הנזק גם אם ניתנים אחוזי הנכות המירביים.

נתמקד בוועדות הביטוח הלאומי באגף נכות מעבודה ובמומחים רפואיים המתמנים ע"י בית המשפט הנאלצים להתמודד עם קביעת הקשר הסיבתי בין המחלה לאירוע התאונה הנטען ע"י המתלונן, אין הסכמה גורפת בין המומחים בשאלה האם אירוע תאונת נפילה או תאונת דרכים למשל, עלולות לגרום למחלת פיברומיאלגיה כשלעצמן. כן נאלצים המומחים להבדיל בין הדעות השונות לסיבת פרוץ המחלה, הן התומכות בטראומה פיזית כגון פגיעה ותאונה (בעיקר במנגנון צליפת שוט) והן התומכות בדעה כי המתלונן נחשף לאירוע נקודתי אשר חשף אותו ללחץ נפשי משמעותי.

על פי מחקרים, תסמונת הכאב מופיעה עד 6 חודשים לערך לאחר התאונה. ברם, ראינו במחקרים שונים כי מערכת הבריאות הישראלית לא יודעת או לא מסוגלת להתמודד עם אבחנה מהירה של המחלה ולכן הסבירות שמתלונן יאובחן כחולה בפיברומיאלגיה בתוך 6 חודשים הינה קלושה מאוד ובכך נגרם עוול גדול לציבור שהולך וגדל, חולי פיברומיאלגיה.

 מטרה מרכזית בדיני הנזיקין היא להשיב את הניזוק למצב בו היה קודם לאירוע הזנק או הטראומה. עם הכרת המוסד לביטוח לאומי באמצעות סעיף ליקוי 92, נראה עוד ועוד חולי פיברומיאלגיה אשר מקבלים מזור לפנייתם ופיצויים משמעותיים בגין הנזקים.

איך ניתן להגדיל סיכוי תביעת פיברומיאלגיה להתקבל?

  1. פנייה למיצוי זכויות באמצעות עו"ד מנוסה ובקיא בתחום, המייצג את החולה בפני הוועדות הרפואיות, עשויה להגדיל משמעותית את סיכויי התביעה להתקבל ולהגדלת אחוזי נכות בגין פיברומיאלגיה. 
  2. אבחנה ברורה על ידי הרופא המטפל בתחום הראומטולוגיה, הכרחית למיצוי זכויות הן במוסד לביטוח לאומי והן במסגרת תביעה נזיקית או מיצוי זכויות בפוליסת ביטוח. 
  3. פניה למיצוי זכויות בצירוף חוות דעת מומחה רפואי בתחום, מחזקת את האבחנה במחלה ותומכת בטענות החולה. חוות הדעת עשויה להוות גורם מכריע בשיקול החלטת הוועדה הרפואית האם לקבל את תביעתו של החולה ולהכיר באחוזי הנכות כתוצאה מהמחלה.